יום שישי, 22 במרץ 2024
ישוע, עזור לי להקשיב לקול הלב שלי, ועזור לכל האנשים לעשות זאת.
הודעה מל Lucia מפאטימה לקבוצת Holy Trinity Love במהלך מפגש תפילה בפייסבוק של 21 במרץ 2024.

אחים ואחיות, להתפלל זה לא להזיז את השפתיים, ורבים בכלל לא עושים זאת, להתפלל זה לא חובה, ולרבים מכם זה כן, להתפלל זה לא דרך חיים, כמו חליפה תפורה לפי מידה, כך רבים רואים תפילה, להתפלל זה לא להוכיח שאתם טובים יותר, ורבים עושים זאת בגלל זה.
אחים ואחיות, אדוננו יודע הכל, בארץ שלי כך היה עבור רוב האנשים, כל המנהגים והמסורות קודם כל, אבל האמונה באדוננו הייתה חלשה, כי התפילה שלהם לא תמיד עלתה לשמיים, זה הבנתי עם השנים שחלפו, כשגם אני התחלתי להתפלל מהלב. כשאדם מתפלל מהלב, ההתמרה היא בלתי נמנעת, זה קורה בלי שתשימו לב אפילו, אתם לא סובלים מויתורים, אתם לא מרגישים כאב כשצריך לשים את אדוננו במקום הראשון בחיים שלכם, רבים בעולם חיים לפי המאפיינים האלה, ולכן גברתנו תמיד עשתה כל שביכולתה כדי לפתוח לבבות של אנשים, שצריכים להכיר אהבה אמיתית, תפילה אמיתית.
באותו יום הייתי אמורה ללכת לקובה, ביחד עם Jacinta ו-Francisco, אבל כל הכפר חגג את St. Anthony, אמא שלי אסרה עלי לעזוב אותה, אחרת כולם ישפטו אותה, אפילו הכומר שחשב שהיא צדיקה, היה שופט אותה, והיא לא קיבלה זאת, היא גרמה לי ללכת איתה, לא הייתה לי ברירה אחרת, זה לא הרצון שלי, לא יכולתי לברוח, אבל משהו גרם לי להרגיש שלווה. גברתִי, הייתי אומרת בליבי, את יודעת שאני לא יכולה לעשות כלום, אל תלכי לקובה, כי אני לא אהיה שם, אמא שלי לא תיתן לי. פתאום הכל השתנה, היו שם האנשים הרגילים, אלה שלא נכשלים במסורות שלהם, ובזמן שכל האנשים הגשו את המנחה על המזבח, שם גם אמא שלי השתתפה, ילד אחד ניגש אליי, Lucia, מה עוד עושה כאן? לכי לקובה, גברתנו מחכה לך. הלב שלי פעם מאוד חזק, מי אתה? איך אתה יודע? הוא חייך ואמר לי: תלכי, ותסמכי על הלב שלך. ברחתי בלי לפחד, ומיד נפגשתי עם Jacinta ו-Francisco, שחוו את אותו הדבר, והלכנו לקובה, שם חיכו לנו הרבה אנשים שלא התעניינו במסורות, אלא האמינו במה שאמרנו להם. בזמן שחיכינו לגברתנו, התחלתי להתפלל, לבקש סליחה.
לוציה, אמרה לי גבירתנו, אל תפחדי, ראית סנט אנתוניוס, כמו שאת רואה בתי אני לא עוזבת אותך לבד, אל תרגישי אשמה, כי מה שקרה הוא כדי ללמד אותך להאמין, בעתיד זה ישרת אותך. אחים ואחיות, במנזר תמיד זכרתי את הפרק הזה, במיוחד כשהייתי מול האדון שלנו, ובחשב על כל זה התחלתי להתפלל, בואו נעשה זאת כולנו ביחד:
ישוע, דרך אהבתך, סלח לי על חולשותיי ואלו של כל אנשי העולם. תהילה לאלוהים...
המילים האלה של סנט אנתוניוס נותרו חרותים בליבי: לוציה, בטחי בליבך. הייתי שואלת את האדון שלנו איך אני יודעת משהו נכון או לא נכון, האדון שלנו אמרה לי: הלב שלך לא משקר, והתחלתי להתפלל כך:
ישוע, עזור לי להקשיב לקול ליבי, ועזור לכל הגברים לעשות זאת. תהילה לאלוהים...
למרות שהכל השתנה באותו יום, עצבות פתאומית ירדה בי, חשבתי מדוע לא התנגדתי לרצון אמי, זה לא גרם לי להרגיש ראויה לראות את גבירתנו, המחשבה הזאת ליוותה אותי כל חיי, וכשהעמדתי לפני האדון שלנו התפללתי כך:
ישוע, סלח לי כשאני לא מצייתת לגן עדן, עזור לי לחזור בתשובה. תהילה לאלוהים...
באותו יום, כשנראה היא נתנה סימנים רבים לנוכחים, אלה שהאמינו, רבים שמעו ציפורים מצייצות, רעשי רוח כשהרוח לא הייתה שם, חום השמש בעודם עומדים בצל, ריחות רבים שלא יכלו להסביר, רבים פרצו בדמעות כי הרגישו מלטפים אותם, שמחתי כשירדתי בכביש כדי לחזור הביתה הייתי שומעת אנשים מספרים את כל זה ואז הייתי חוזרת לכפר ומרגישה עצב, כולם שנשארו לחגוג לא היו עם אותה שמחה ולא היה להם אותו אור בעיניים. במנזר כשזכרתי את כל זה לפני האדון שלנו התפללתי כך:
ישוע, עזור לכל אנשי העולם לציית לך, ולא לעולם הזה. תהילה לאלוהים...
באותו יום, בפעם הראשונה חוויתי שמחה ועצב בו זמנית וכך זה נשאר בליבי כל חיי שחי בעולם הזה וכך צריך להיות לכל המאמינים ב האדון שלנו ו גבירתנו.
הדרך, הטיפוס שעושים כדי להגיע לגן עדן אינה עשויה רק משמחות היא לא עשויה רק מצער אבל שניהם חיים יחד בתוכך. עדיין חושבת על אותו יום התפללתי ל האדון שלנו כך:
ישוע, עזור לי להודות לך גם כשאיני מבינה את רצונך. תהילה לאלוהים...
אחים ואחיות, הזמן של ההתגלות בקובה היה קסום, למרות שביחד עם ז'סינטה ו- פרנציסקו חוויתי סבל גדול, עוול, אבל שמחה ותקווה. הם ליוו אותנו בכל יום מאי עד אוקטובר. אנשי הארץ ההיא השתנו, כל הפשטות שלהם באה לידי ביטוי, אמונתם התחזקה ו- אדוננו בחר במקום הזה כדי לחשוף את עתיד האנושות לשלושת הרועים שלנו.
לא היה קל לכנסייה לקבל זאת, ועדיין איננו קלים. אל תתעייפו, בקשו כוח מ- אדוננו , שתמיד מוכן לתת לכם אותו.
עכשיו נשק לו, בזמן שהוא על הצלב, הביעו תמיד את האהבה שאתם מרגישים כלפי אדוננו , כי אין דבר יפה יותר מלהיות פשוטים, אותה הפשטות שאליה אדוננו גמל לאלו שבארצי.
הוא לא ישנה את הדור לפני שהסוד השלישי של פטימה מתמלא. אני חייב ללכת, אדוננו ו- מרים המבורכת יברכו את כולכם בשם האב , ה- בן וה- רוח הקודש.
מרים המבורכת איתי ואתך.